Mobility 3.0 הוא המלך - אסטרטגיית מובייל ארגונית הלכה למעשה 

בניית אפליקציה סלולארית ארגונית אינה כבר שאלה של "כן" או "לא". כיום כמעט לכל ארגון קיים יישום סלולארי זה או אחר, ואם לא, או שהארגון נמצא בשלב האפיון ו/או הפיתוח של האפליקציה, או שברור לארגון שהוא חייב להיכנס לנושא. חנויות האפסטור והגוגלפליי מלאות יישומים למכביר - כל מילת חיפוש שתיבחר תניב רשימת אפלקציות מכובדת, אך השאלה החשובה, שהינה "בכמה מגדילה האפליקציה הסלולארית את הכנסות הארגון", בד"כ לא נשאלת וכן לא מבוצע מעקב על הגדלת ההכנסות להם תורמת האפליקציה.

כהכנה לפגישה עם לקוחותי, אני בודק קיום אפליקציה סלולארית של הארגון הן ב-AppStore ובן ב-Google Play - שתי חנויות היישומים הפופולאריות. במקרים רבים אני מוצא יישום סלולארי שהושק חודשים רבים קודם לפגישתי בארגון, אשר כמות הורדות שלו הינה זניחה. הסיבה הינה שהארגונים פיתחו אפליקציה סלולארית, רק כדי שיוכלו להתגאות בכך שיש להם נוכחות בעולם המובייל, שכן, באירוע חברתי אין גאווה גדולה יותר מלפתוח את הסמארטפון ולהציג לכל הנוכחים את האפליקציה החדשנית שפותחה לארגון. אולם, לעיתים קרובות אפליקציה זו פותחה ללא מחשבה מעמיקה וללא בנייה של אסטרטגיית מובייל ארגונית.

Mobile 2.0 היה השלב בו ארגונים וחברות הבינו שאין כל טעם ביישומים סלולאריים שאינם מחוברים אל המערכות הארגוניות, אשר מספקות ללקוחות מידע מעודכן בזמן אמת. אם ניקח לדוגמה את העיריות במדינת ישראל, ניתן למצוא מספר קטן של עיריות שהשקיעו סכומי כסף רבים במחשבה אסטרטגית של סל השירותים אותם הם מעונינים לחשוף לאזרחים ואילו עיריות אחרות פיתחו יישום שהינו אוסף של לינקים לאתרי WEB מומרים לסלולאר ולאיים של מערכות ארגוניות עצמאיות. הצגת התכנים התבצעה על ידי קישור (לינק) לאתר האינטרנט של החברה אשר לעיתים נעטף בחלק עיצובי ובחווית משתמש בה השקיעו הארגונים מחשבה.

Mobile 3.0 הוא השלב הוא הארגונים נמצאים כיום. מאפייני דור זה הינם:

- הבנה מעמיקה שכניסה לעולם הניידות ללא אסטרטגית מובייל ארגונית כוללת הינו בזבוז משאבים, זמן וכסף

- על האפליקציה לייצר ערך מוסף למשתמשים – שהרי ללא הבנה מהירה של הערך המוסף, המשתמשים לא יורידו את האפליקציה

- אפליקציית Mobile חייבת להגדיל את הכנסות הארגון או לפחות להקטין את הוצאותיו. הופעת הלוגו של הארגון בחנויות האפליקציות אינו מספיק

- כניסה לעולם ה-Mobility ללא בניית צוות היגוי הכולל נציגי כלל הפונקציות בארגון וללא רתימת כלל הגורמים בארגון כגון השיווק, שירות הלקוחות, המכירות, הכספים ובעיקר מערכות מידע, הינו בזבוז משאבים, זמן וכסף

המדדים הרלוונטיים לשימושיות של אפליקציה סלולארית הינם כמות ההורדות, כמות השימושים היומיים ו/או החודשיים, הגדלת ההכנסות הנובעות מהאפליקציה והקטנת עלויות הארגון כתוצאה מהעברת הלקוחות לשימוש באפליקציה

חברות שהשקיעו משאבים רבים בפרסום ושיווק האפליקציה, גילו שאפליקציה שפותחה ללא אסטרטגיית ניידות ארגונית, כמעט ולא הורדה, וגם אם הורדה, כמות השימושים בה הייתה נמוכה ביותר, דבר שהוריד לטימיון את ההשקעה הגדולה שבוצעה.

ארגון המעוניין להגדיל את הכנסותיו כתוצאה מפיתוח אפליקציה סלולארית ובכך להצדיק את עלות פיתוחה, חייב להיכנס לעולם זה לאחר בניית אסטרטגיית הניידות העיסקית שלו.